על החוק להגבלת השימוש בשקיות נשיאה
על פי החוק "יצרן ויבואן של שקיות נשיאה חד-פעמיות ישלמו היטל בסך הקבוע בחוק עבור כל שקית נשיאה חד-פעמית שמכרו". בהגדרת הסיבות לחוק נטען שהמטרה היא לצמצם את לכלוך הפלסטיק הדולף לסביבה ולחופי הימים ומזהם אותם .
על פי התיקון לחוק שקיות ממקור צמחי/מתחדש ושקיות לשימוש רב פעמי תהיינה פטורות מההיטל לעיל.
התיקון לחוק נותן עדיפות ברורה לאריזות ממקור צמחי/מתחדש ולאריזות רב שימושיות ומשמעותו הישירה הינה פגיעה באריזות הפלסטיק הרגילות ובאריזות האוקסו המתכלות בסביבה.
הסיבה לעצירת ההחלטה בחלק ממדינות אירופה הינה כיוון שהממשלה הבריטית, החברה במועצת הפרלמנט האירופאי (ובעלת זכות וטו בו) , הבהירה היטב שהיא מתנגדת בתוקף להגדיר בחוק מה הוא "מוצר ירוק תקני" ומה איננו כזה וגם הבטיחה שלא תיתן ידה לפגיעה ביצרני הפלסטיק והאוקסו-ביו-פלסטיק.
ומה קורה בישראל? הריטואל הוא זהה לחלוטין – קודם הוגשה ההצעה ל "חוק הגבלת מכירה של שקיות נשיאה, התשע"ד-2014", ומיד אחריו הגיעה הצעת התיקון לחוק "הצעת חוק להסדרת הטיפול באריזות (תיקון לחוק לעיל) – התשע"ד 2014, המבקשת כאמור לתת יתרון לשקיות ממקור מתחדש/צמחי .
הדמיון בנעשה באירופה ובישראל הוא רב אך איננו מושלם, בישראל הממשלה והשר לאיכות הסביבה אינם מתערבים עד כה ומפקירים למעשה את השטח לחלוטין ליחצ"נים ובעלי עמדה מהתחום המתחדש/צמחי העושים בנושא כבשלם.
מועצת אירופה כאמור עוד לא החליטה בעניין. היא התכנסה לישיבה בנושא ב 12.6.14 ובה העלתה דרישה ברורה לחייב בעמלה גבוה שימוש באריזות מכל סוג, כולל אריזות אוקסו וכולל אריזות ממקור מתחדש. הדיונים צפויים להמשך עד ספטמבר שאז תביא המועצה את הצעותיה המגובשות לפרלמנט האירופאי.
בכנסת ישראל לעומת זאת מי שמטפל ודוחף ללא לאות את התיקון לחוק (הנותן עדיפות למתחדשים) היא חברת הכנסת מיכל רוזין באמצעות עוזרתה הגברת מיכל שקד.
איגוד יצרני האוקסו-ביו-פלסטיק בעולם OPA משקיע בהבנת מניעי החקיקה , בניסיון להבין את מניעי החוק, בהכרת חברי הפרלמנט האירופאי שזה עתה נבחרו מחדש והגורמים הרלוונטיים בכנסת ישראל ובניסיון להסביר מי הוא זה שדוחף למעשה את התיקון לחוק לעיל וכן במתן תמיכה מקצועית והסברים ככל שנידרש בבריסל שם מתכנסת הועדה ובירושלים שלנו. בכוחותינו הצנועים יחסית.
הצעת החוק המקורית הוגשה לוועדת איכות הסביבה האירופית ב 4.11.13 (בחופף לזמן העלאת הצעת החוק אצלנו…) והיא דורשת כאמור תשלום היטל (ובמקרי הצורך קנסות) מיצרני אריזות הפלסטיק וזה במטרה לצמצמן. בחוק המקורי לא נעשית הבחנה כלשהי האם האריזה הינה אריזה אוקסו-מתכלה או אריזה ממקור מתחדש/צמחי ולא ניתן בעצם עידוד כלשהו לאריזות אלו או אחרות.
שוב, העיקרון המנחה המפורט בהצעת החוק המקורית (זו האירופאית והישראלית) היה "לצמצם את השפעתן השלילית של האריזות, במונחים של זיהום סביבתי ושל אשפה מצטברת".
ההיטל לא נועד בשום אופן לעודד מדינות חברות בפרלמנט האירופאי ואו בישראל לתמוך בפלסטיק ממקור מתחדש (המתבטא בהצעה לתיקון החוק…), שכן שימוש בו לא ישיג את המטרה העיקרית שלשמה הוצע החוק. ההפך הוא הנכון. החברים הגרמניים במועצה האירופאית אף הבהירו את כוונתם זו היטב ובאופן נחרץ (ראה Umwelthilfe environmental organization – .במכתבם מה 3.3.14. ניתן לקבלו ממני. א.ע). לכן התיקון המוצע לחוק המעודד שימוש באריזות ממקור מתחדש/צמחי פוגע למעשה וסותר את הצעת החוק המקורית. וזה נכון גם לנו בישראל כמובן.
ההצעה לחייב היטל את כל אריזות הפלסטיק קדמה להצעת התיקון כמובן (זו של הפרלמנט האירופאי וזו בישראל) וברור לכן שהפרלמנט האירופאי וכמוהו כנסת ישראל הושפעו מהלובי החזק הכולל מימון רב של חברות הפלסטיק ממקור מתחדש/צמחי, שרצונם הברור הוא קידום שיווקי של מוצריהם ובמקביל לדחוק את רגלי הפלסטיק הרגיל והאוקסו-ביו-פלסטיק (המתחרה הגדול והמשמעותי ביותר שלהם, שנועד במהותו לצמצום הלכלוך הסביבתי, מה שהחוק מחפש…).
הלובי הצמחי/מתחדש מבקש להשתמש בפרלמנט האירופאי ובכנסת שלנו במטרה לתת למעשה למוצריהם יתרון שיווקי במקום שהוא איננו יכול להשיג יתרון זה באופן צודק ואובייקטיבי וזה מהסיבות שאריזות מהסוג המתחדש/צמחי הן למעשה יקרות מידי ובעלות תועלות מוגבלות.
אריזות וחומר ממקור מתחדש אינן נקלטות בשווקי העולם להוציא במספר נישות המיועדות לסילוק בקומפוסטצייה.
וגם יישומים אלו נחשבים "מפוקפקים" מבחינת איכות הסביבה כיוון שתקני הקומפוסטצייה (EN13432 למשל) מחייבים ש 90% מהמוצר יהפכו לגז החממה co2 בתוך 180 יום ולא לקומפוסט מועיל. מסיבה זו נחשב היום החומר המתחדש/צמחי לפתרון הירוק/סביבתי הרע מכולם וישנו מחקר ופרסומים רבים המגבים זאת (שפורסמו בעיתונות המקצועית לא פעם, כולל בישראל).
בקשת התיקון להצעת החוק הוצגה ל"וועדה לאיכות הסביבה של הפרלמנט האירופאי" וכמוה לכנסת ישראל, ללא כל ביסוס מקצועי ומבלי לשמוע את נציגי תעשיית הפלסטיק והאוקסו-ביו-פלסטיק.
הלוביסטים של המקורות המתחדשים/צמחיים גרמו לגופים הפרלמנטריים הנכבדים להראות חובבניים ובלתי דמוקרטיים. וזה עדייך כך כמובן.
בישראל הדרך והשיטה זהים לנעשה באירופה כאמור.
ח"כ מיכל רוזין ועוזרתה בנושא הזה הגברת מיכל שקד נמנעות שוב ושוב ובמשך חודשים ולמרות בקשותינו החוזרות לפגוש אותנו נציגי הפלסטיק הרגיל והאוקסו-ביו-פלסטיק ולשמוע את דעתנו ומחאתנו בנושא.
רק לאחר שהפננו לח"כ רוזין ולחברי וועדת הכנסת השותפים להצעתה (ח"כ עומר בר לב, ח"כ מירי רגב, ח"כ דב חנין ואחרים), שכולם הפנו אותנו לח"כ רוזין וטענו שאינם ממש מבינים בנושא, מידע מקצועי בנושא והוצגה הפגיעה הברורה באזרחים וביצרני הפלסטיק, הואילה עוזרת הח"כ הגברת מיכל שקד לשלוח לנו את הנימוק הבא: "מטרת התיקון לחוק נועד לאפשר לפנות את זרם-האשפה-הרטובה ארוז היטב באריזה ממקור צמחי/מתחדש ישירות למתקני הקומפוסטצייה". ממש כך.
על שאלתנו מה הקשר בין זה ובין הגבלת השימוש הכולל והגורף הנדרש בתיקון-לחוק שיזמה הח"כ (להזכיר, הדרישה היא שכל שקיות הנשיאה תהיינה ממקור צמחי מתחדש או שתהיינה רב שימושיות), לא השיבה עד כה… חודשים לאחר שנשאלה.
טכנולוגיית האוקסו-ביו-פלסטיק נתפסת ע-י ספקי ויצרני האריזות ממקור מתחדש/צמחי כאיום וכפגיעה בנתח השוק שלהן. לפיכך הם משקיעים מיליוני דולרים באירופה, בישראל ובעולם המערבי בעיקר בהשמצתו במגוון טענות שקריות ובלתי פוסקות: מכיל מתכות כבדות, לא ניתן למחזור וכו'.
כמפיץ האוקסו-ביו-פלסטיק משנת 2007 אני נדהם בכל פעם מהיצירתיות הנובעת בהשמצות הללו.
למשל, לקוח וותיק בישראל שפנה ושאל האם להפסיק למחזר את שאריות האוקסו-פלסטיק שלו (דבר שעשה כבר במשך כמה שנים ללא כל בעיות), כיוון ששמע מפי "מומחים" שזה לא אפשרי ואפילו עשוי להתפרק במהלך הייצור…
הטענה החדשה "המסתובבת" בימים אלו הינה שהאוקסו-ביו-פלסטיק מתפרק בלבד ומזהם את הסביבה ואת מי התהום. הטענה הזו איננהנכונה אף היא כמובן ומתעלמת מעובדות מדעיות לפיהן הוא "הופך בסוף זמן השרות שלו ובנוכחות חמצן ל"חומר המתכלה ביולוגית" (מתחמצן. מתקצר. סופח מים ונרקב) ולפיכך איננו משאיר פירורים כלשהן בסוף התכלותו". וזוהי ההגדרה מקצועית שהתקבלה ע-י European Standards Organisation (CEN).
בנוסף, אין בנמצא בעולם המדעי הרלוונטי מונח רשמי או מקצועי המגדיר "פירורי אקוסו פלסטיק". הגדרה כזאת איננה קיימת במילון המונחים של וועדת התקינה האירופאית (CEN) וגם לא באף אחד ממילוני המונחים הרלוונטי של אחת ממדינות השוק האירופאי או בישראל. ודאי שלא היה צורך להגדיר זאת עד כה. מונח זה הוא השמצה בלבד שהומצאה על ידי הלובי של החומרים ממקור מתחדש/צמחי.
הלובי הזה ודאי התאכזב מאד כאשר השר האחראי על הסביבה בפרלמנט האירופאי (ה Commissioner ) הנחה את הפרלמנט (ב 16.4.14) במילים הבאות: "אנו מאמינים שאל לנו לחרוג מהמנדט שהוקצה לנו בנושא שקיות הפלסטיק ואל לנו לקבוע מהוא סוג הפלסטיק הוא המתאים ביותר, בין אם זה הפלסטיק ממקור מתחדש/צמחי ובין אם זה האוקסו-ביו-פלסטיק. זה איננו מסמכותנו להחליט מהו הפלסטיק העדיף אלא להתרכז בצמצום אריזות הפלסטיק לסוגיהן בכל מקרה". ציטטה חשובה זאת תשלח לכל מי שיבקשה. א.ע
ואצלנו בישראל, השר האחראי כאמור איננו מעורב עד כה ודבר כה עקרוני איננו נשקל דיו.
יוצא שוועדת כנסת שחוברה לה אד-הוק ושאיננה מקצועית ואיננה פתוחה דיה לקולות האזרחים ותעשיית הפלסטיק, נמצאת בדרכה הבטוחה לקבוע כאן גורלות וחלילה גם צרות ובעיות לכולנו.
ה Commissioner האירופאי (מעין שר לאיכות סביבה), אף הצביע לדעתנו על תרומה אפשרית של האוקסו-ביו- פלסטיק לסביבה, כאשר הוסיף את רישומו הרלוונטי הבא:
"אריזות הפלסטיק חומקות בקלות מזרם האשפה והמטמנות אל הסביבה ומצטברות בחופים ובשולי הכבישים, הבתים והשדות. נמצא ששקיות הפלסטיק מהוות 73% מהפסולת שנאספו למשל לאורך החוף הטוסקני. ולאחר שהגיעו לסביבה יכולות שקיות הפלסטיק לזהם אותה במשך 100 שנים גם כפרורי פלסטיק והם מזהמים בעיקר את חופי ארצותינו" . משפטים ברוח זו ניתן גם למצוא בהצעת החוק המקורית הישראלית.
לזה בדיוק פותח ונועד האוקסו-ביו-פלסטיק.
אוקסו-ביו-התכלות של פלסטיק הוגדרה ע-י CEN באופן הבא:
"התכלות ביולוגית כתוצאה מהתחמצנות ושינוי מקבילי וטורי של ההרכב והקשרים הכימיים במולקולה/תא".
טכנולוגיית האוקסו מחייבת תוספת עלות אפסית כמעט לאריזות הפלסטיק (תוסף של 1-2%) ויכולה להתבצע באמצעות המכונות הקימות בכל מפעל פלסטיק, ללא צורך בשינוים ואו בהשקעות כלשהן.
הטכנולוגיה נמצאת בשימוש במגוון רחב של יישומים מבלי לפגוע בחוזקו ואו במשקלו של המוצר.
אוקסו-ביו-התכלות של חומר הוכרה ע-י וועדות התקינה הבריטית, הצרפתית והאמריקאית שאף פרסמו תקנים ושיטות לבדיקת מוצרי האוקסו-ביו-התכלות הנמצאים בשימוש מלא בארצות אלו ובאחרות, בהן ישראל.
ראה ה BS8472 ASTM6954 ואחרים.
במידה ונמצאים מוצרים שהם "רק מתפרקים בסביבה" הם לא יוכרו באופן רשמי כמוצרים אוקסו-ביו-מתכלים, יפסלו ולא יהיו זכאים לאישור התקנים הללו.
הכרה מדעית ומקצועית של טכנולוגיית האוקסו-ביו-התכלות התקבלה כברת קיימא כבר לפני שנים רבות. חידוש בהכרה זו התקבל רק לאחרונה גם מהמחלקה החקלאית באוניברסיטה המלכותית השוודית, בפרסומה הבא: Vol. 96 of the journal of Polymer Degradation & Stability (2011) at pages 919-928.
מחקרים פוזיטיביים ונטולי עמדה פוליטית או יחס"צ בתחום האוקסו הוצגו בשנים האחרונות ב"שנקר" ישראל ע-י הפרופסורים אמו קליני (מאוניברסיטת פיזה) והפרופסור איגנסי יעקובוביץ (האוניברסיטה המלכותית השוודית) שהוזמנו על ידינו לישראל. ההרצאות שלהם הן מבוססות מחקר רב וזמינות לכל מבקש. א.ע
ומה קורה במדינות אחרות,
הממשלה ב"איחוד האמירויות" למשל הגיעה למסקנה שאין באפשרותה לאסוף את עודפי הפלסטיק "הדולפים" אל הסביבה, לכן ביצעה מחקר מדעי מקיף שבסופו חייבה בחוק את יצרני הפלסטיק לייצר אריזות אוקסו-ביו-פלסטיק בלבד שתוחלת חייהן נשלטת ושהן מתכלות במהירות בהגיען לסביבה הפתוחה.
הנושא מקודם שם ע-י המשרד לאיכות הסביבה ויצרנים נדרשים להוכיח כמותית ומקצועית שזה מה שהם מיצרים.
גם פקיסטן ומדינות ענק נוספות באסיה ובאפריקה החלו לנקוט במדיניות זו מהסיבות שמציג "החוק לצמצום אריזות הפלסטיק" שלנו, בכדי למנוע זיהום סביבתי מיותר.
השתתפתי בעצמי במספר וועידות עולמיות בנושא האוקסו-ביו-פלסטיק ואני נדהם בכל פעם מחדש לראות התקדמות יש בנושא הזה בעולם האסייתי והאפריקאי (כולל בלא מעט מדינות ערביות) המפגינים אחריות סביבתית ורמה מקצועית תואמת שעלינו להתקנא בה ולחקותה. בהחלט לא מוצע לזלזל בהן.
אני מניח שאלמלא הלובי המתחדש/צמחי/לא-צמחוני ניתן היה לקדם חקיקה מועילה כזאת גם בישראל וברבות ממדינות אירופה, לתועלת הסביבה והציבור ולתועלת תעשיית הפלסטיק.
יצרני הפלסטיק בישראל יכלו לזכות – במידה והפטור מהיטל יינתן גם לאוקסו-ביו-פלסטיק – באפשרות ראלית להוזיל את עלויותיהם בעקבות "חוק האריזות" הקרוב.
אלי עמיר